אם אתם אוהבים קפה שחור, בטח יצא לכם להיתקל בכוס אילן (כן, כיום זו גם סוג של כוס וגם כינוי לסוג קפה) – כוס זכוכית קטנה שמזוהה ככוס קפה שחור \ קפה הפוך קטן. זהו פריט קלאסי, אבל האם ידעתם שיש סיפור מאחוריו?
אילן אופנהיימר, ממציא קפה אילן, מעולם לא רשם את המותג כפטנט. “לא כל דבר בחיים זה כסף”, הוא מסביר. בשנת 1972 חזר אילן אופנהיימר מגרמניה והתחיל לנהל את בית הקפה המיתולוגי “פינגווין” שבנהריה, שבבעלות משפחתו.
אופנהיימר הצעיר התרגל לשתות קפה טוב בתקופת שהותו בגרמניה. באחד הימים ביקש מהמלצר בפינגווין קפה כמו שהוא אוהב: אספרסו חזק עם קצת חלב וקצף. ספלי הנעמן שיוצרו באותם הימים (עם האוזן) לא התאימו לאופנהיימר, כי האצבע לא נכנסה לאוזן הכוס, אז ביקש להביא לו את הקפה בכוס זכוכית דורלקס הכי פשוטה. מאז אותו יום, הקפידו המלצרים להזמין לאילן קפה כמו שהוא אוהב, ולאט-לאט הקפה בעל המראה והטעם המיוחד הפך לאהבת הכלל: “תביא לי קפה כמו לאילן”, ומי שחסכו במילים: “קפה אילן, בבקשה”.
אופנהיימר: “לא הייתה לי שום כוונה להפוך את זה למותג או לחשוב על פטנט לצורכי רווח. העניינים פשוט התגלגלו כך. היום בכל בתי הקפה, בארץ ובנהריה בפרט, יודעים להזמין קפה אילן, גם אם לא כולם יודעים מה מקור השם. זה מחמיא מאוד, ואני לא חש החמצה שלא ניצלתי את זה לצורכי רווח, כי אני לא חושב שכל דבר בחיים זה כסף”.
כיום, בבתי קפה ומסעדות כשתבקשו הפוך בכוס אילן, ישר יבינו שאתם מתכוונים לכוס זכוכית קטנה בלי ידית. אין ספק שאופנהיימר השפיע רבות על תרבות הקפה בארץ. תודה!
כיום, אותו בית קפה הפך למסעדה – לא רק במובן הפיזי, אלא גם ברוח. מסעדת אדלינה היא בין הוותיקות מבין מסעדות השף בצפון, ומהראשונות שנפתחו בגליל המערבי. חזונו של המסעדן אילן אופנהיימר היה לפתוח מסעדה מתוך רצון לשרת את תושבי האזור והאורחים הרבים שפוקדים את הצפון בסופי השבוע ובחופשות.
אנחנו ב-בנץ קפה גדלנו על סיפורים כאלה. על אנשים שראו בקפה אומנות ולא רק מוצר מדף. לכן, כשפתחנו את בר הקפה הבוטיק שלנו לאירועים, ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים להביא – לא רק טעם משובח, אלא גם את החוויה, את הדיוק, את האהבה.
אם אתם אוהבים קפה שחור, בטח יצא לכם להיתקל בכוס אילן (כן, כיום זו גם סוג של כוס וגם כינוי לסוג קפה) – כוס זכוכית קטנה שמזוהה ככוס קפה שחור \ קפה הפוך קטן. זהו פריט קלאסי, אבל האם ידעתם שיש סיפור מאחוריו?
אילן אופנהיימר, ממציא קפה אילן, מעולם לא רשם את המותג כפטנט. “לא כל דבר בחיים זה כסף”, הוא מסביר. בשנת 1972 חזר אילן אופנהיימר מגרמניה והתחיל לנהל את בית הקפה המיתולוגי “פינגווין” שבנהריה, שבבעלות משפחתו.
אופנהיימר הצעיר התרגל לשתות קפה טוב בתקופת שהותו בגרמניה. באחד הימים ביקש מהמלצר בפינגווין קפה כמו שהוא אוהב: אספרסו חזק עם קצת חלב וקצף. ספלי הנעמן שיוצרו באותם הימים (עם האוזן) לא התאימו לאופנהיימר, כי האצבע לא נכנסה לאוזן הכוס, אז ביקש להביא לו את הקפה בכוס זכוכית דורלקס הכי פשוטה. מאז אותו יום, הקפידו המלצרים להזמין לאילן קפה כמו שהוא אוהב, ולאט-לאט הקפה בעל המראה והטעם המיוחד הפך לאהבת הכלל: “תביא לי קפה כמו לאילן”, ומי שחסכו במילים: “קפה אילן, בבקשה”.
אופנהיימר: “לא הייתה לי שום כוונה להפוך את זה למותג או לחשוב על פטנט לצורכי רווח. העניינים פשוט התגלגלו כך. היום בכל בתי הקפה, בארץ ובנהריה בפרט, יודעים להזמין קפה אילן, גם אם לא כולם יודעים מה מקור השם. זה מחמיא מאוד, ואני לא חש החמצה שלא ניצלתי את זה לצורכי רווח, כי אני לא חושב שכל דבר בחיים זה כסף”.
כיום, בבתי קפה ומסעדות כשתבקשו הפוך בכוס אילן, ישר יבינו שאתם מתכוונים לכוס זכוכית קטנה בלי ידית. אין ספק שאופנהיימר השפיע רבות על תרבות הקפה בארץ. תודה!
כיום, אותו בית קפה הפך למסעדה – לא רק במובן הפיזי, אלא גם ברוח. מסעדת אדלינה היא בין הוותיקות מבין מסעדות השף בצפון, ומהראשונות שנפתחו בגליל המערבי. חזונו של המסעדן אילן אופנהיימר היה לפתוח מסעדה מתוך רצון לשרת את תושבי האזור והאורחים הרבים שפוקדים את הצפון בסופי השבוע ובחופשות.
אנחנו ב-בנץ קפה גדלנו על סיפורים כאלה. על אנשים שראו בקפה אומנות ולא רק מוצר מדף. לכן, כשפתחנו את בר הקפה הבוטיק שלנו לאירועים, ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים להביא – לא רק טעם משובח, אלא גם את החוויה, את הדיוק, את האהבה.